כבר בימים הראשונים לאחר שהבאתי את אנג'י לביתי, שמתי לב שהיא חוששת מעט מאנשים שניגשים ללטף אותה או כאלו שמגיעים אליי הביתה. היא לא הייתה קיצונית בתגובותיה, רק לקחה צעד אחד אחורה, או התכנסה בפינה...
כיוון שלא הייתה לי היסטוריה מדויקת של אנג'י, ניסיתי לבדי לאבחן את הטריגרים לפחד ולריחוק שלה (מעבר לידיעה שבאופיים כלבי הרוח רגישים ומרוחקים במקצת).
בניגוד לדעות הרווחות, לא מחייב שמקור הפחד שלה מאנשים, נעוץ בהתעללות שעברה בביתה הקודם, מספיק אפילו יחס לא ראוי או חוסר סבלנות של הבעלים, כמו גם חוסר חשיפה לעולם שבחוץ, כדי לגרום לכלב להרגיש לא נוח ומפוחד.
אז היסטוריה לא הייתה לי, אבל כלים יש לי ולכן התחלתי לעבוד איתה על הכחדת הפחדים בצורה של התניות נגד – יצירת קישור אסוציאטיבי בין הגירוי המפריע והלא נעים (כגון גברים גדולים או אנשים שעושים תנועות נמהרות) לבין גירוי נעים שהיא אוהבת (חטיף, ליטוף, משחק...), עד שלבסוף הגירוי המפריע הופך לחוויה נעימה והפחד נעלם ("ממממ. איזה כייף, תמיד כשעובר לידי מישהו או כשנכנסים אנשים הבייתה, אני מקבלת בו ברגע משהו טעים..").
בכל פעם כשיצאתי מהבית, לקחתי עימי שקית קטנה של חטיפים, וברגע שהבחנתי באחד מהטריגרים שעשויים לעורר בה תגובת פחד, נפתחה שקית ההפתעות ושלפתי לה חטיף כשהטריגר עבר לידינו. במשך הזמן וככל שהיא גילתה סימני רגיעה בקרבת אנשים, נתתי לאדם עצמו לצ'פר אותה בחטיף וללטף אותה תוך כדי עידוד קולי. לשמחתי אנג'י גם אוהבת מאד לשחק עם רוב הכלבים, כך שפעמים רבות כשהגיח מולה מישהו שלכאורה היה יכול להלחיץ אותה מאד (גבר גבוה, עם מעיל וכובע, שיוצא מסמטה חשוכה ועושה תנועות נמרצות בידיים), והיה מוצמד לו כלב חמוד- היא לא גילתה שום סימני פחד אלא ישר קדה את קידת המשחק שלה והתקרבה אל השניים בשמחה ובטחון (הגירוי הנעים במקרה זה לא היה חטיף, כי אם הכלב השני).
היום, לאחר מספר שבועות של עבודה בצורה זו, היא כמעט תמיד הולכת בצורה רגועה ובטוחה ליד אנשים, ואפילו מגלה פעמים רבות עניין, סקרנות ורצון להתקרב (וללקק כמובן), כמו כן אורחים שמגיעים לביתי, הפכו לאירוע משמח, שכן היא זוכה בעת שהותם ל"גשם של פינוקים"- חטיפים, ליטופים ומילים מפרגנות (הם לא יכולים לעמוד בפני המתיקות שלה !)
אז לסיום – התניית נגד הדרגתית היא דרך אפקטיבית מאד לטיפול בפחדים וליצירת שינוי התנהגותי בכלבים (כלבים שמפחדים מאנשים, ממברשת סירוק, מחפצים ורעשים מסויימים, מנסיעה במכונית, מכלי תחבורה אימתניים שעוברים בכביש וכו' וכו').
עד הפעם הבאה, אני רוצה להודות לאנג'י על כך שהיא מכניסה לחיי מדי יום דברים חדשים ומרגשים. מעבר לכך שהיא תלמידה מצוינת, אני לומדת דרכה לא מעט על עצמי ועל הסביבה...ובזכות טיולינו הארוכים, אני זוכה להכיר את הפינות הנסתרות, הקסומות והפראיות של טבעון היפה.