גורים הם כמו תינוקות: מכניסים המון אור ושמחה לבית, אך אבוי – מפזרים בו גם ניחוחות לא נעימים, שמקורם בשלוליות שתן ושאר הפתעות. גורים, כמו תינוקות, לא יכולים להתאפק לאורך זמן.
מתפקידנו לעזור לגור הצעיר בבחירות נכונות, ללמדו היכן כדאי לו לעשות צרכים ולדאוג שלא יעשה אותם במקום מרבצו. חשוב להבין שלכלבים יש נטייה טבעית: שמירת ניקיון בטריטוריה הפנימית, כלומר הם בד"כ לא עושים צרכים במקום המרבץ שלהם. אנו חייבים לדאוג שלא יקרה מצב בו הם נאלצים מחוסר ברירה לשבור נטייה זו, בגין אי היכולת הפיזיולוגית שלהם להתאפק.
המפתח לגמילה נכונה מצרכים מורכב משני דברים עיקריים שמוטלים עלינו:
· תגמול על הצלחות
· מניעת תאונות
תגמול על הצלחות: כל עשייה של הגור את צרכיו במקום שקבעתם לו, חייבת להיות מתוגמלת בצ'ופר טעים במיוחד ובהרבה שבחים ("יופי ! כל הכבוד, קח צ'ופר") . הכינו לכם שקית צ'ופרים מבעוד מועד, ליד האזור בו אתם רוצים שהכלב יעשה את הצרכים (אם אתם מכוונים אותו לעשייה בחוץ, תלו את השקית ליד הדלת, כדי שלא תשכחו לקחת אותה עם כל יציאה החוצה).
מניעת תאונות:
* שמירה על לו"ז עקבי של שעות האכלה, שינה, משחק, טיולים וכו'
* תיחום הגור כדי שלא יסתובב חופשי בבית בזמן ששלפוחיתו מלאה.
* הוצאת הגור להתרוקן בזמנים שהוא צריך (להלן).
מתי הגור צריך לעשות צרכים?
· ברגע שהוא מתעורר
· 20-30 דקות אחרי ששתה / אכל (זמן משוער- משתנה מגור לגור)
· לאחר משחק / אימון
· לאחר כל התרגשות או פעילות (חזרה שלכם הביתה, אורחים שמגיעים..)
· רגע לפני השינה
"חוק החודש +שעה"
גור בגיל X חודשים יכול להתאפק X שעות + 1 שעה
למשל בגיל 3 חודשים= 4 שעות התאפקות
החוק קביל רק למצב בו הגור תחום ונמצא לבדו בבית ולא כשאנחנו בבית, והוא ערני, מלא אנרגיה או מרוגש!!!
סביר להניח שהגור לא יוכל להתאפק במשך 8 שעות עד שיהיה לפחות בן 6 חודשים, כך שצריך לשים לב שאם תוחמים אותו למשך שעות, כדאי לדאוג לכך שנהיה זמינים להוציאו לפחות פעם אחת מהתיחום כדי שחלילה לא יעשה במקום מרבצו וכך ילכלך את הטריטוריה הפנימית שלו. בלילה למשל, רוב הסיכויים שהגור יעיר אותנו כדי להתרוקן. חשוב להיענות לקריאתו ולהוציאו וכמובן לצ'פר אותו על שעשה במקום הנכון.
אולי נפסיד דקות שינה קטנות, אבל נרוויח בעתיד כלב מחונך שעושה צרכים בחוץ! (אופציה נוספת היא לתחום אותו באמצעות גדר גורים ותא הטסה, ראו בהמשך).
דגשים חשובים:
· אין להשאיר את הגור להסתובב בבית ללא השגחה.
· יש לספק לו תזונה קבועה ומותאמת לגורים, בלי הגנבת שאריות מהשולחן...
· לא כדאי להשתמש בחומרים לניקוי הבית המכילים מרכיבי אמוניה (אקונומיקה למשל), כי אמוניה מדמה ריח של שתן.
· יש לצאת עם הגור החוצה ולא לשלוח אותו לבדו לחצר לעשות צרכים (כדי שנוכל
לתגמל על הצלחה + מניעת מצב של הסחות דעת שיעסיקו אותו בחוץ ואז יעשה את צרכיו כשיחזור הביתה).
· בפעמים הראשונות, קחו את הגור לאותה נקודה שעשה בה, אך עשו זאת רק בהתחלה ולא לאורך זמן, שכן אנו רוצים שילמד לעשות בעתיד גם במקומות אחרים ולא רק בנקודה זו (שילמד לעשות על גבי מצעים שונים- כלומר, לא רק על אספלט, אלא גם על דשא, אדמה וכו').
· כל יציאה החוצה אמורה להיות לדקות ספורות בלבד, אם לא עשה: חוזרים פנימה
(ומונעים את גישתו לרצפה, ע"י תיחום או החזקתו) ויוצאים שוב לאחר מס' דקות.
· רצוי לא להחזיר את הגור הביתה, מיד לאחר שעשה צרכים, אלא לשחק עמו או להמשיך לטיול כייפי (אך אם לא עבר לפחות 2 חיסונים אז לא להפגישו עם כלבים ולא לקחת אותו למקומות שיש בהם צואת כלבים). ההיגיון שמאחורי המלצה זו, הוא שאם נחזיר את הגור מיד לאחר שהתרוקן הוא עשוי להבין: "מממ... עשיית הצרכים מסיימת לי את הכיף בחוץ, אז עדיף שלא אעשה מיד כשמוציאים אותי...) כדאי לסגל שיגרה של קודם כל צרכים בחוץ, ואז טיול כפרס!
· ענישה לא רצויה בשום צורה:
אין טעם בענישה לאחר מעשה (נניח חזרתם הביתה וראיתם שלולית שתן, אין לכעוס או להעניש אותו!) : הגור לא מקשר את העונש להתנהגות של עשיית הפיפי שהתרחשה לפני שעות. מה שיקרה זה שהגור ילמד לפחד מחזרתכם הביתה...לא דרך טובה לבנות יחסים
חיוביים עם הגור.
לא כדאי גם להשתמש בענישה בזמן העשייה משתי סיבות עיקריות: גור לחוץ אינו יכול ללמוד וכן הענישה תפגום בקשר שלכם עם הגור-הוא ילמד לפחד מנוכחותכם (וכן התנהגות לא רצויה עלולה להופיע בהקשר של צרכים- הוא יפחד לעשות לידכם בחוץ ואז כשתחזרו הביתה אופס... תגלו שהוא עשה בפינה, כשלא הייתם לידו).
אם תופסים את הגור רגע לפני העשייה (מרחרח, מסתובב במעגלים...יש לעצור אותו במילה (לא באיום ולא בצעקה) ולקחת אותו מידית למקום הנכון, אם צריך גם להרימו על הידיים (ההרמה תפסיק את פעולת עשיית הצרכים).
כלי עזר ללימוד התאפקות: עיתונים, תא הטסה, גדר גורים
השיטה המומלצת ביותר לדעתי גמילה מעשיית צרכים בבית, היא תיחום הגור באמצעות תא הטסה וגדר גורים.
תא הטסה – מעודד איפוק ובאמצעותו ניתן לעשות תיחום ארוך טווח (כשאתם נעדרים מן הבית למספר שעות רב יותר ממה שהגור יכול להתאפק) ותיחום קצר טווח (כשאתם בבית ויכולים לחזות מתי הגור צריך לעשות צרכיו, ואז לכוון אותו למקום הנכון + לתגמלו שם).
גדר הגורים משמשת תיחום שהוא מעין "גן משחקים מגודר" עבור הכלב. בתוך המתחם של הגדר יש לשים לגור את קערת המים, קערת האוכל, צעצועי האכלה, עצמות ללעיסה ואת תא ההטסה. בפינה הרחוקה ביותר נשים את העיתונים. כאשר אינכם בבית, השאירו את דלת התא פתוחה, וכאשר הגור ירצה להתרוקן הוא יבחר לעשות זאת על העיתונים (רצוי שיהיו ספוגים מעט בריח השתן שלו). כשאתם נמצאים בבית ויכולים להשגיח עליו, רצוי שיעשה כמה שפחות על העיתונים וכמה שיותר בנקודה שבחרתם שיעשה בחוץ, לשם כך ניתן לסגור אותו לפרקי זמן בתוך תא ההטסה עם צעצוע האכלה מאתגר ומשמח, ולהוציאו להתרוקנות בחוץ. לאחר שהתרוקן הוא יכול להסתובב חופשי לידכם למשך זמן קצוב (כשעה) תחת השגחתכם כמובן. זהו זמן מצוין גם לתרגל
איתו התנהגויות רצויות או פשוט לשחק עימו (ואל תשכחו- מייד עם סיום התרגול / המשחק, הוציאו אותו שוב החוצה להתרוקן).
שאלות אופייניות של בעלי גורים:
"תא הטסה נשמע לי מלחיץ, איך הופכים אותו למקום נעים עבור הגור?"
בעבודת הרגלה נכונה והדרגתית תא ההטסה משמש את הגור כמקום נעים ובטוח, ממש כמו מאורה עבורו.
בשלב הראשון של תהליך ההרגלה נזרוק חטיפים לתוך התא, ונאפשר לגור להחליט מתי הוא רוצה להיכנס ולצאת. אל לנו להפעיל עליו שום לחץ.
בשלב השני נתחיל להאכיל אותו בארוחות בתוך התא, ומדי פעם נשים לו שם עצם או צעצוע האכלה. בשלבים אלו דלת התא נשארת פתוחה.
בשלב השלישי מתחילים בהדרגתיות לסגור את הדלת. יש לחכות עד שמרגישים שהגור מתייחס לתא כאל מקום שמח ונעים, לפני שמתחילים לסגור את דלת התא. כשזה קורה, נתחיל לסגור את הדלת לשניות ספורות בלבד, נתגמל אותו על שהייה רגועה בתוך התא, ובהדרגה נעלה את משך הזמן, כמובן תוך כדי בחינה האם הגור רגוע ושמח להישאר בפנים.
עם רוב הגורים ניתן לסיים את השלבים הנ"ל תוך יום יומיים.
תא הטסה הוא הכלי היעיל ביותר לגמילה מצרכים, וכן ניתן ללמד באמצעותו את הגור כבר מן ההתחלה, להימנע מלעיסת חפצים בבית, על ידי כך שמספקים לו צעצועי האכלה. כאמור, בהרגלה נכונה הגור לומד לאהוב ולהרגיש בטוח במקום הקטן הזה. ברגע שהגור למד לעשות צרכיו רק במקומות הנכונים וללעוס רק את החפצים הנכונים, תוכלו לאפשר לו בהמשך חייו להסתובב חופשי בבית או בחצר.
כשאנו בבית למה עלינו לתחום את הכלב בתא הטסה? למה לא בחדר קטן?
באופן זה נקבל חיזוי מדויק מתי הגור רוצה לעשות צרכים , נוביל אותו לנקודה הרצויה ונתגמל אותו על הצלחה. אם הוא יהיה בחדר, אומנם הוא יעשה שם צרכים ולא בכל הבית, אך לא נוכל "לתפוס את הרגע" הנכון ולתגמל אותו.
אם בכל זאת בחרתם לתחום את הגור בחדר, כסו את הרצפה בעיתונים ובהדרגה צמצמו את שטח העיתונים כך שהגור ילך לעשות בנקודה ספציפית, רחוקה ממקום מרבצו.
למה לא להשאיר את הגור בחוץ עד שילמד גמילה מצרכים?
אף אחד בחוץ לא יכול ללמד אותו !! גור שעשה בחוץ בלי שהייתם לידו- פספסתם הזדמנות לתגמל אותו כשהוא עשה במקום הנכון ועל ידי כך להאיץ את תהליך הלמידה. כיוון שהגור לא למד איפה נכון לעשות, סביר שיעשה צרכיו גם כשתכניסו אותו הביתה לבסוף... כמו כן גור שנשאר בחצר לאורך זמן וללא השגחה, עלול לפתח בעיות התנהגות – רוב הסיכויים שיהפוך לנבחן, ילעס כל מה שימצא ויחפור בכל מקום שיימצא לנכון או פשוט ימצא דרכים לברוח. גור שכזה יהפוך גם למתרגש קיצוני כשכבר כן יזכה לכמה רגעי חסד בבית, עד שבסופו של דבר ייתכן ותמנעו ממנו להיכנס בכלל... חבל !!!
למה חשוב לשחק עם הגור הצעיר לאחר שהתרוקן בחוץ?
עכשיו כשאנו יודעים שהשלפוחית שלו מרוקנת, זה הזמן הכי טוב לשחק או להתאמן איתו בלי להסתכן בשלוליות בבית. הוא הרוויח את זמן האיכות אתכם על ידי כך שעשה צרכיו במקום הנכון!
זכרו – תהליך הגמילה מעשיית צרכים בבית עשוי לקחת זמן, אל תתייאשו ואל תאבדו סבלנותכם או שלוותכם נוכח "תאונות". סביר שתאונות יקרו, אבל אם תפעלו לפי העצות הנ"ל, יהיו לכם ולגור הצעיר הרבה יותר הצלחות שיאיצו את תהליך הלמידה והגמילה.
בהצלחה!!!